גישור הינו הליך אלטרנטיבי המתקיים מחוץ או במקביל למערכת בתי המשפט, ובו צדדים לסכסוך נועדים מרצונם עם מגשר המסייע להם ליישב הסכסוך בינותם בדרך של הסכמה, בלא צורך בהכרעה של בית המשפט. המגשר מנהל את הליך הגישור בין הצדדים בהתאם להוראות חוק בתי המשפט, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בסכסוך. תפקידו של המגשר, באמצעות הליך יעיל ויצירתי, ובאוירה נוחה, להביא את הצדדים עצמם לפתרון מוסכם על ידם אשר ישקף באופן הוגן וסביר את הצרכים והאינטרסים שלהם. 

הליך הגישור הינו הליך פרטי, חסכוני בזמן ובהוצאות. הצדדים אינם צריכים לעבור הכשרה משפטית כדי להשתתף בהליך. הצדדים להליך יכולים להתבטא ולהביע עמדותיהם ורצונותיהם באופן חופשי, והמגשר, תוך שמירה על חסיון, ניטראליות ואובייקטיביות, יעזור להם לגשר על הפער בעמדות, להעלות חלופות לפתרון המאפשר מקסימום תועלת לכל אחד מהצדדים, ולהגיע לסיום הסכסוך באמצעות הסכם מחייב.

הליך הגישור יכול להיערך טרם פניה לערכאות, כאשר הצדדים ממצים את ההליך תוך חסכון בזמן ובכסף. הליך הגישור יכול להתקיים אף במהלך המשפט, בהמלצת השופט המפנה הצדדים לגישור באמצעות מגשר, ו/או בהסכמת הצדדים. בכל המקרים רשאיםהצדדים להגיש את הסדר הגישור שהושג לאישורו של בית המשפט כפסק-דין לכל דבר ועניין. באם הליך הגישור לא מסתיים בהסדר, יכולים הצדדים לעתור / לחזור לבית המשפט על מנת לנהל הליך שיפוטי ולקבל את הכרעת בית המשפט בסכסוך. הליךהגישור נחקק בסעיף 79ג-ד לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

יתרונות הגישור

חסכון בזמן ובכסף – הסכמת הצדדים לקיום ההליך, מהווה בסיס להידברות, ומובילה להליך קצר ותכליתי. היות שההליך הינו בלתי פורמאלי, אינו כפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות, אין צורך להסתייע במהלכו במסמכים משפטיים רבים. האינטרס המשותף של הצדדים להגיע להסכם, מאיץ ההליך למספר פגישות המתואמות על ידי המגשר עם הצדדים, ומסייע להגיע לפתרון מהיר יחסית לניהול הליך שיפוטי אשר עשוי להימשך זמן רב. מהצדדים בגישור נחסכת אגרת בית משפט והוצאות משפט. הליך גישור יכול לחסוך הוצאות שכ"ט עורכי דין ומומחים, הנגזרים מניהול הליך בבית המשפט.

הליך וולונטרי, הצדדים מחליטים על התוצאה – בניגוד להליך משפטי בו צד יכול להיתבע להליך שלא מרצונו, הליך הגישור יכול להתקיים אך ורק אם הצדדים מביעים נכונות להשתתף בו.בהליך הגישור יכול כל משתתף, בכל עת, להחליט שלא להמשיכו, ולא ניתן לכפות עליו להמשיך בהליך.שלא בדומה להליך בבית המשפט, הצדדים שולטים בניהול ההליך ובתוצאתו. להבדיל משופט או בורר בהליך בוררות, המגשר אינו מכריע בסכסוך. תפקידו לנהל ההליך ולהביא הצדדים לידי הסכמה ביניהם, אשר הינה, למעשה, פסק הדין אליו הגיעו הצדדים בסיועו.

פרטיות וחסיון – הליך הגישור מאפשר לצדדים להגן על פרטיותם. לא ניתן לערוך שימוש מחוץ להליך הגישור במידע שנמסר במהלכו, לא ניתן להעיד בבית המשפט מי מהצדדים או המגשר לגבי הנאמר בהליך הגישור, גם אם ההליך לא מסתיים בהסדר בין הצדדים, וגם אם הצדדים חוזרים לבית המשפט. כללי הגישור מאפשרים עריכת פגישות נפרדות של המגשר עם הצדדים. בניגוד לפומביות ההליך השיפוטי, נשמר בהליך הגישור מידע אישי חסוי, כאשר מידע אשר מעביר צד למגשר בפגישה נפרדת לא יועבר לצד השני אלא בהסכמת הצד אשר מעלה המידע.

פתרון יצירתי לצרכי הצדדים, ראייה עתידית – להבדיל מהדין המחייב בהליך שיפוטי, והכרעת בית המשפט עפ"י עדים, ראיות ומסגרת נורמטיבית, בהליך גישור יכולים הצדדים להגיע להסכמה לפתרון הסכסוך ביניהם, בכל דרך יצירתית ובלבד שאינה בלתי חוקית.הליך גישור מתווה דרך גם להבנות מחודשות, אמון ושיתוף פעולה עתידי ובניית מערכות יחסים ארוכות טווח.

מחויבות להסכם – פתרון הוגן ומוסכם, ומענה לצרכי כל אחד מהצדדים, מחייבם לשמירה על קיום ההסדר. בהתאם לסעיף 79ג' לחוק בתי המשפט התשמ"ד- 1984, הסדר גישור יכול לקבל תוקף של פסק דין בין אם התיק הופנה לגישור על ידי בית המשפט ובין אם הצדדים ניהלו הליך גישור טרם הגשת תביעה.

הליך גישור אינו מונע אפשרות לפתרון באמצעות הליכים אחרים – הליך גישור אשר הסתיים ללא הסדר אינו מונע מהצדדים להתחיל או להמשיך להתדיין בבית המשפט או בכל הליך אחר.