שיתוף הציבור בתכנון הוא תהליך שבו אנשים שאינם בעלי תפקיד ציבורי ואף אינם בעלי מקצוע בהכרח, ואשר בד"כ אינם לוקחים חלק בהליך קבלת ההחלטות בנוגע לתכנון המרחב שבו הם חיים ופועלים, הופכים לשותפים בתהליך.
וועדה מקומית מעוניינת באישור למתחם חדש- שיתוף הציבור יביא להסכמה רחבה לתכנית מוצעת ויימנע התנגדויות עתידיות.
שיתוף הציבור בתכנון הוא תהליך שבו אנשים שאינם בעלי תפקיד ציבורי ואף אינם בעלי מקצוע בהכרח, ואשר בד"כ אינם לוקחים חלק בהליך קבלת ההחלטות בנוגע לתכנון המרחב שבו הם חיים ופועלים, הופכים לשותפים בתהליך. תפיסה הרואה חשיבות בקיום תהליכי שיתוף ציבור בתכנון מתבססת הן על עקרונות דמוקרטיים של השתתפות ושקיפות בקבלת החלטות בממשל דמוקרטי והן על ההנחה כי התוצר התכנוני של תהליך כזה ייתן מענה טוב יותר לצרכים של אלו שהתכנון מתייחס אליהם. תרומה ניכרת נוספת של תהליך שיתוף הציבור הוא צמצום ההתנגדויות והסכסוכים סביב התכנון והפיתוח ובניית הסכמות בין קבוצות עניין שונות. הגם שדרישות שיתוף הציבור לפי חוק התכנון והבניה מצומצמות ביותר, כאשר המרכיב המרכזי בהן היא הדרישה להפקדת תכנית והאפשרות להגשת התנגדויות לתכנית.
קיימת מגמה הולכת ומתרחבת של שימוש בכלי של תהליכי שיתוף ציבור תוך הבנה כי ניתן ונכון לשתף את הציבור בכל שלבי הליך התכנון, ובכך להגיע לתכנון טוב יותר וגם לאפשר למעוניינים למלא תפקיד מקדם וחיובי בתהליך תכנון. היוזמה והאחריות של כניסה לתהליך של שיתוף ציבור בהליך תכנוני משתנה במקום ובזמן. כך גם הפרקטיקה והמימוש. שאלות כמו יחס שוויוני – תיאוריה או עשייה אמיתית, כמו גם הגדרת השיתוף, מיהות ורלוונטיות הגורם המשתף והציבור המשתתף – זכויות וייצוג, והשפעה על עקרונות הבסיס של התכנון מחד ועל התוצר מאידך- כל אלה ועוד כהנה תהיות מורכבות, צפות ועולות במהלך ההכנה לקיום הליך של שיתוף הציבור בתכנון (1). שיתוף הציבור בתכנון הוא מגמה מוכרת כבר שנים רבות בתיאוריה ובפרקטיקה של התכנון המרחבי. תחילתה בשנות ה-60 של המאה ה-20 באנגליה ובארה"ב, ובישראל היא זוכה בהכרה הולכת וגוברת החל משנות ה-90. הליכי שיתוף ציבור יזומים מתקיימים במקומות שונים בארץ. חלקם החלו ביוזמת ראשי רשויות בנסיון לקדם תכניות מתאר בעירם, חלקם עלו ובאו מן השטח דרך פעילות יזמים ערניים אשר הבחינו בפוטנציאל נדל"ני ויזמו עתירה לשינוי בעקבותיה נוסד תהליך של שיתוף ציבור מקומי. ככל שהעיסוק בנושא תופס מקום בשיח התכנון המקצועי, והכרה גוברת מצד הממסד התכנוני בחשיבותו מבקשת אף להכלילו במכרזי תכנון ולקבעו בנהלים, כך עולות משמעויות מקצועיות ופוליטיות הכרוכות בתהליך ומחייבות התייחסות מצד העוסקים בדבר.
———————————————————————
(1) שת"צ בתכנון עם האוכלוסיה הבדואית בנגב, פרסום עמותת "במקום" 2008. מתווה התנסה בהובלת תהליך של שיתוף ציבור בתוכנית מתאר לקרקע במרכז הארץ, בהובלת עיריית הרצליה ובשיתוף התושבים.
